ללכת על המים – טיול בעקבות ישו בגליל

הר האושר

לאחר שחניתם בחנייה שימו פעמיכם לכיוון כנסיית הר האושר. לצדי השביל הפנימי המוביל אל הכנסייה תוכלו לקרוא את שמונת פסוקי הדרשה וכן ליהנות מהנוף הנשקף ממנו.

כנסיית הר האושר, הצופה אל הכנרת, תוכננה על ידי האדריכל האיטלקי הנודע אנטוניו ברלוצי ונחנכה בשנת 1938. כנסייה זו מנציחה את אחד מנאומיו המפורסמים של ישו בו הוא נושא את דרשת ההר- תמציתה של תורת המוסר הנוצרית.

בניגוד למרבית הכנסיות המרכזיות בארץ, כנסייה זו אינה בנויה ישירות מעל לממצא ארכיאולוגי מתקופתו של ישו או לכנסייה קדומה יותר. במקרה זה, ברלוצי בחר במקום מרוחק מעט וגבוה יותר מהכנסייה הביזנטית המנציחה את המאורע על מנת להאדיר את חוויית המבקרים. ברלוצי, שמקפיד לבטא את הסיפור אותו הוא מנציח בנראות המבנה, מחליט לתכנן את הכנסייה בצורת אוקטגון- מבנה בעל שמונה קירות – המייצגים את שמונת פסוקי הדרשה. כמו כן, הוא בוחר לשלב אבנים מקומיות- אבני הבזלת הכהות ואבני הגיר בהירות, ליצירת מראה מעניין ובולט. פנים הכנסייה פשוט וניתן לראות את שמונת פסוקי ה'אשרי' כתובים בלטינית וכן את רשימת המידות הטובות המוזכרות בדרשה שנושא ישו, וביניהן- חסד ותבונה, תקווה, צדק ועוד.

בין המבנים הנוספים הנמצאים בהר האושר תוכלו למצוא בית הארחה וכן מגורים לנזירים ולנזירות החיים במקום.

במקום ישנה חנות מזכרות, שירותים וקיוסק קטן המגיש קפה, מיצים טבעיים, גלידות ועוד.

שימו לב כי בשעות הצהריים המקום סגור, שעות הפתיחה הן: 8:00-12:00, 14:30-17:00.

לאחר הביקור בהר האושר תוכלו להמשיך לכיוון הכנסיות הקרובות יותר לחופי הכנרת. התחילו בכפר נחום.

כפר נחום – בית כנסת וכנסייה, זה לצד זו

כפר נחום, המכונה גם 'עירו של ישו', הוא אחד האתרים המרכזיים בברית החדשה ובחייו של ישו, אחרי ירושלים. זהו כפר יהודי שראשיתו במאה השנייה לפני הספירה, ואחד האתרים המתויירים בצפון על ידי צליינים נוצרים. על פי האמונה הנוצרית, כאן היה ביתו של פטרוס, בכיר השליחים של ישו והאפיפיור הראשון.

כבר בכניסה למתחם, תוכלו לראות מצד ימין את פסלו של פטרוס האוחז בידו הימנית מפתח ובידו השמאלית מטה רועים- סמלי ההנהגה והאפיפיורות. לרגליו תוכלו לראות דג, ומקובל כי זהו דג האמנון החי בכנרת והמרמז על נס הלחם והדגים שביצע ישו ולאחריו הכיר פטרוס בישו כ"משיח האלוהים".

מול הכניסה הראשית למתחם תוכלו לראות את השילוב המיוחד של הכנסייה המודרנית הנראית כמרחפת מעל השרידים הקדומים. כנסייה מודרנית זו נבנתה בשנת 1990, וצורתה המתומנת מתאימה לכנסייה הביזנטית המתומנת הנמצאת ממש מתחתיה. את החיבור בין הממצאים הארכיאולוגיים לכנסייה המודרנית, בחר האדריכל האיטלקי אילדו אווטה לעשות דרך חלון זכוכית במרכז הכנסייה העליונה. בנוסף, אווטה ביקש לחבר את מראה הכנסייה המודרנית עם סיפור הברית החדשה וסביבת המקום, ויצר, למתבונן מבחוץ, מראה כשל סירת דייגים .

כאשר מגיעים לרחבה ממנה צופים אל השרידים הארכיאולוגיים שמתחת לכנסייה המודרנית, ניתן להבחין בשרידים משלוש תקופות שונות. ראשית, במרכז מתחם המגורים שהוקם במאה השנייה לפני הספירה- מבנה המזוהה עם ביתו של פטרוס. לאחר מכן, במאה הרביעית לספירה, נראה כי המקום הוכר כמרכזי וחשוב, ונבנה סביבו קיר אבני בזלת ובו פתח. בשלב השלישי, במאה החמישית לספירה- בתקופה הביזנטית, נבנתה במקום כנסייה מתומנת גדולה. כאמור, במאה ה-20 נבנתה כנסייה מודרנית גדולה מעל השרידים הקדומים, כך שלמעשה אנו רואים ארבע שכבות בנייה מתוקפות שונות.

מוקד עניין נוסף בכפר נחום הוא בית הכנסת, הנמצא כמה עשרות מטרים מהכנסייה. זהו אחד מבתי הכנסת העתיקים הגדולים בארץ וכשאר בתי הכנסת באזור הצפון, הפתחים הינם בקיר הדרומי- פונים דרומה לכיוון ירושלים. בסיפורי הברית החדשה מתואר בית הכנסת כאחד המקומות בהם ישו נהג לשאת דרשות ואף מרפא בו ביום השבת את ידו של איש אשר יבשה לו.

תיארוך מבנה בית הכנסת התאפשר לאחר חפירה מעמיקה אשר מצאה מתחת לרצפתו שכבת יישוב ומטבעות המתוארכים למאה החמישית. אנו למדים מכך שבנייתו של בית כנסת זה הייתה למעשה מאוחרת לתקופת המטבעות ולכן לא נעשתה לפני המאה החמישית. אם כן, אנו ניצבים ביישוב בו בצורה יוצאת דופן, בעת ובעונה אחת תיפקדו בית הכנסת והכנסייה וייתכן שזוהי אחת הקהילות הראשונות של יהודים המאמינים בישו.

בדרככם החוצה לאחר הביקור בבית הכנסת תוכלו לראות אחד הממצאים המעניינים ביותר שנמצאו באתר זה, ברחבת הפריטים הארכיאולוגיים שמימין ליציאה. על אחת מאבני הגיר הבהירות נמצא גילוף של מעיין מבנה הנישא על גלגלים וייתכן כי זהו תיאור של ארון הברית העושה דרכו חזרה משבי הפלישתים- סיפור מכונן בהיסטוריה של העם היהודי.

טבחה – שני דגים וחמישה ככרות לחם

יעדכם האחרון באזור זה הוא הכנסייה בטבחה המנציחה את נס הלחם הדגים, אחד מנסיו המפורסמים ביותר של ישו. על פי המסופר בברית החדשה, ישו אומר לתלמידיו כי עליהם להאכיל את העם. בתגובה הם עונים לו ואומרים, כי כל שיש להם הוא רק 5 ככרות לחם ושני דגים. הוא קורא לתלמידיו ולשאר העם להגיע לשבת על הדשא, לוקח את האוכל המועט שהיה לתלמידיו, נושא עיניו השמימה ומברך ולאחר מכן נותן חזרה את האוכל לתלמידיו. מספר האוכלים משני הדגים וחמש כיכרות הלחם היה כחמשת אלפים איש, מלבד הנשים והטף, ואף נותרו 12 סלים מלאים.

הכנסייה מודרנית נחנכה בשנת 1982 וגם היא בנויה על חורבותיהן של שתי כנסיות קדומות יותר, האחת מן המאה הרביעית לספריה והשנייה מן המאה החמישית לספירה.

בחצר הגדולה המובילה אל הכנסייה תוכלו לראות בריכת מים קטנה שמימיה זורמים אליה מפיותיהם של שבעה דגים העשויים ברונזה. שבעה דגים אלה מסמלים את שבעת המעיינות של בקעת טבחה. למעשה, השם טבחה הוא שיבוש רחוק של המילה שבעה.

בתוך הכנסייה תוכלו לראות פסיפסים מרהיבים. בפסיפס הימני תוכלו לראות עופות מים וצמחי מים שונים האופייניים לאזורי ביצות. כמו כן, כחלק מהפסיפס, תוכלו לראות מבנה הנראה כמגדל קטן ועליו סימנים שונים- זהו הנילומטר- מד הנילוס. הנילומטר לקוח מהעולם המצרי והא מתקן שהציבו בתוך מימי הנילוס על מנת למדוד את גובה פני המים של הנהר. הנילוס הוא מקור החיים מרכזי והכמעט בלעדי במצריים, אך איך הוא קשור לפה? יש שיגידו שההקבלה הארץ-ישראלית לכך היא הכנרת. הקבלה נוספת המתקשרת לכך הוא סיפור יציאת מצרים והאכלת בני ישראל על ידי המן הניתן משמים, ואילו פה האכלת העם על ידי נס המבוצע על ידי ישו.

מכאן תוכלו לחזור למכונית להמשיך הלאה במסלול לכיוון נצרת לארוחת הצהריים וביקור בכנסיית הבשורה. תוכלו לחילופין לאכול ארוחת צהריים באחת המסעדות באזור ואז להמשיך לכיוון נצרת.

בדרך לנצרת תעברו ככל הנראה בכפר כנא. שם זה אולי יישמע מוכר מסיפורי הברית החדשה ואכן כך הדבר. כפר כנא הערבי מזוהה עם קנה הגלילית, המקום בו על פי הברית החדשה, ביצע ישו את ניסו הראשון והפך מים ליין בזמן חתונה שנערכה במקום.

כנסיית הבשורה בנצרת

כנסיית הבשורה ממוקמת בליבה של העיר נצרת ומנציחה את המקום בו למעשה נולדה הדת הנוצרית. היא נמצאת ברחוב הראשי של נצרת, רחוב פאולוס השישי, על שמו של האפיפיור שמבקר כאן בשנת 1964.

שמה של נצרת נזכר לראשונה בתקופת בית שני, אז הייתה יישוב יהודי קטן, מרוחק ולא מאוד מוכר. טבורו של הכפר ממוקם, בדומה לכפרים אחרים מאותה התקופה, ליד המעיין- מקור המים של תושבי הכפר באותם הימים. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום נתגלו שרידים מתקופות שונות וביניהם, על פי המסורת הנוצרית ביתה של מרים אמו של ישו. כנסיית הבשורה המודרנית, הבנויה מעל הבית המדובר, נראית למרחוק ומהווה עד היום את מרכז העיר נצרת. הכנסייה אשר גובהה 55 מ' תוכננה על ידי האדריכל האיטלקי ג'ובאני מוציו ונחנכה בשנת 1969. על מנת להקים כנסייה גדולה ככל האפשר, נקבע כי הכנסייה תהיה דו מפלסית אך את מרכז הכנסייה- מערת הבשורה- ניתן יהיה לראות משני המפלסים. הכנסייה מנציחה בצורה יפהפייה את אחד האירועים המרכזיים בברית החדשה – הבשורה:

"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת-גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל-עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃ אֶל-בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר-שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת-חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃ וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃ וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירְאִי מִרְיָם כִּי-מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת-שְׁמוֹ יֵשׂוּעַ׃ וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן-עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן-לוֹ אֶת-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃ וּמָלַךְ עַל-בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל-הַמַּלְאָךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ׃ וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיּךְ עַל-כֵּן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לַיִּלוֹד בֶּן-הָאֱלֹהִים׃ וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ-לָהּ עֲקָרָה גַּם-הִיא הָרָה לָלֶדֶת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי׃ כִּי לֹא-יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל-דָּבָר׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי-לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ." (לוקס א, כו-לח).

בחזית המערבית של הכנסייה ניתן לראות, בחלקה העליון, את שלושת הדמויות המרכזיות בסיפור הבשורה- המלאך גבריאל ומרים וכן פסלו של ישו. כמו כן, תוכלו לראות את פסי האבן הוורודים המעוטרים בסמלים שונים כמו גלי מים ודגים. במרכז הכניסה לכנסייה דלתות מרשימות ועליהן ריקועי ברונזה שונים המתארים סצנות שונות הלקוחים מסיפורי הברית החדשה וביניהם סיפור הולדתו וסיפור צליבתו בירושלים.

שני מפלסי הכנסייה שונים אחד מן השני ובאים לשרת מטרות נפרדות. המפלס התחתון שם במרכז את מערת הבשורה- זהו החלק המואר והמקושט יותר ואילו שאר המפלס פשוט, חסר עיטורים ועשוי בטון חשוף. המפלס השני לעומתו משמש ככנסייה מודרנית ופעילה. בדומה לכנסיות נוספות, גם כאן תוכלו לראות כי שני המפלסים אינם נפרדים לגמרי האחד מן השני ומחוברים על ידי פתח במפלס העליון המאפשר הצצה אל מערת הבשורה- לב הכנסייה וליבה של נצרת. כיפת הכנסייה מרשימה גם היא ומהווה את מקור האור העיקרי בכנסייה.

מבחינת היסטורית וארכיאולוגית, במקום ישנן כמה כנסיות הקדומות יותר לזו של היום, כמו בעוד הרבה כנסיות זיכרון הנמצאות בארץ ומנציחות מקום או אירוע מרכזי המופיע בברית החדשה. בשלב הראשון אנו בעצם רואים שרידים מימי בית שני (מערת הבשורה) המשולבים בכנסייה ביזנטית שנבנתה במאה החמישית לספירה. מעליה נבנו עוד כמה כנסיות- כנסייה צלבנית מהמאה ה-12, כנסייה קטנה וצנועה שנהרסה כליל מהמאה ה-19 והכנסייה המודרנית.

מחוץ לכנסייה תוכלו לראות ממצאים שונים מימי בית שני ומהתקופה הביזנטית.