**לצורך טיול זה תזדקקו ליום שלם (9:00-17:00 לערך), לא כולל הנסיעות אל אזור הכנרת וחזרה ממנו. אורך ביקור משוער בכל אתר:
- בית אלפא- כחצי שעה
- גשר הישנה ונהריים- כשעתיים
- ארוחת צהריים- כשעה
- חמת גדר- בין שעה לארבע שעות
- גן השלושה- בין שעה לארבע שעות

עודכן לאחרונה 22/07/2021
התחילו את היום בנסיעה לכיוון קיבוץ חפציבה בעמק חרוד שם תבקרו בבית כנסת עתיק עם רצפות פסיפס מרהיבות. על רצפות הפסיפס תוכלו לראות את תיאור סיפור עקידת יצחק, חפצים שונים שהיו בשימוש בית המקדש ואף גלגל מזלות ובו שנים עשר המזלות אף כתובים בעברית.
משם המשיכו עוד מזרחה ובקרו בגשר הישנה. המקום מציע למבקרים בו חוויה רבת פנים. תוכלו לבקר במבנה מקורי של גשר הישנה ושם לשמוע אודות החלוצים שהתיישבו פה תחילה וכן אודות מאבקם בזמן מלחמת העצמאות. כמו כן תוכלו לבקר ב"חוויית נהריים" ולראות כיצד הופעלה תחנת הכוח במקום זה וייצרה חשמל בארץ ישראל. תוכלו גם לערוך תצפית ובה לראות את אזור נהר הירדן, הגבול וכן הגשרים אשר נתנו ליישוב את שמו.
לאחר ארוחת צהריים באחד המקומות המוצעים מטה תוכלו לבחור באחת משתי האפשרויות המרעננות הנמצאות באזור- הסחנה ובגן השלושה הנמצאים ליד ניר דוד או לחילופין חמת גדר הנמצאת בדרום רמת הגולן. (במידה ותבחרו להגיע לגן השלושה התחילו את יומכם בגשר הישנה, ומשם המשיכו לבית הכנסת בית אלפא וגן השלושה).
**לצורך טיול זה תזדקקו ליום שלם (9:00-17:00 לערך), לא כולל הנסיעות אל אזור הכנרת וחזרה ממנו. אורך ביקור משוער בכל אתר:
מרכז מסחרי מול כנרת בצומת צמח (בורגוס BBB) , מסעדת רוטנברג בגשר, בית גבריאל , צל תמר בקיבוץ אשדות יעקב, מסעדת קימל בגלבוע.
בית הכנסת העתיק בבית אלפא
למרגלות הגלבוע בתחומי קיבוץ חפציבה, נתגלו באקראי בשנת 1929 בית הכנסת בית אלפא, שרידים של בית כנסת עתיק מן התקופה הביזאנטית. מה שמיוחד כל כך בבית כנסת זה הוא דווקא רצפתו העשויה פסיפסים שנשתמרו בצורה יוצאת דופן. הפסיפסים מחולקים לשלושה חלקים שונים, כל אחד מהם מיוחד באופן אחר. בחלק אחד של הפסיפס תוכלו לראות סמלים יהודיים מובהקים וביניהם ארון הקודש, לולבים, אתרוגים ושופרות. החלק השני מתאר את סיפור עקידת יצחק וניתן לראות את אברהם ובנו יצחק, את האייל ואת המאכלת. בחלק השלישי ניתן לראות את גלגל המזלות ואף את המזלות השונים הכתובים בעברית. בפינות גלגל המזלות תוכלו להבחין כי מופיע הכיתוב "תקופת תשרי", "תקופת ניסן", "תקופת טבת" ו"תקופת תמוז" – ייתכן ואלו הן ארבע עונות השנה.
יחד עם הביקור במקום תוכלו לראות סרט קצר הממחיש את החיים בתקופה בה נבנה בית הכנסת ואודות הכנת הפסיפס.
אתר גשר הישנה
משם תוכלו להמשיך אל אתר גשר הישנה הממוקם באזור עמק הירדן – מצפון לבקעת בית שאן ומדרום לכנרת. הביקור באתר זה כולל שלושה חלקים: תצפית, ביקור בגשר הישנה וסיור בנהריים – תחנת החשמל.
לא בכדי נקרא המקום גשר – שלושה גשרים מתקופות שונות העוברים מעל הירדן וסמוכים מאוד לקיבוץ הם שנתנו למקום את שמו. לאחר כמה ניסיונות התיישבות קצרים שלא צלחו, בשנת 1939 מגיע למקום גרעין מבוגרי תנועת הנוער העובד והלומד. בחודש אפריל שנת 1948, הירדנים והעיראקים עושים את דרכם לאזור ובני היישוב נאבקים לא לנטוש את בתיהם. גשרי גשר עומדים על תילם עד ליל הכרזת העצמאות, אז, על מנת להקשות על המעבר מפוצצים את שלושת הגשרים. היישוב במקומו הראשוני ננטש ולאחר המלחמה הוקם שוב במיקומו הנוכחי. מוזיאון ומיצג מולטימדיה הנמצאים בחדר האוכל המקורי מספרים את תולדות המקום.
בהמשך תגיעו לדגם של תחנת הכוח נהריים. גם כאן השם נלקח מסביבתו שכן המיקום נבחר בזכות חיבור של שני נהרות – הירדן והירמוך. בסוף שנות העשרים של המאה ה- 20 מקים כאן אדם בשם פנחס רוטנברג, המכונה גם "הזקן מנהריים", מפעל חשמל הידרואלקטרי. תחנת הכוח ניצלה את זרם המים של שני הנהרות ופעלה עד שנת 1948. במקום תוכלו לראות מיצג אורקולי מרגש הממחיש את הפעלתה של תחנת הכוח.
את הביקור במקום יש לתאם מראש בטלפון: 04-6752685
לאחר ארוחת הצהריים (מרכז מסחרי בצומת צמח) תוכלו לבחור באחת מבין שתי האפשרויות הבאות – חמת גדר או גן השלושה. המלצתנו היא לבחור לפי העונה – בימים חמימים יותר העדיפו את הסחנה ואילו בחורף שימו פעמיכם לחמת גדר.
במידה ובחרתם לנסוע חמת גדר, המשיכו צפונה. בשלב מסוים תוכלו לראות את אחד הגשרים שפוצץ בליל הגשרים. הייתה זו אחת מהפעולות המפורסמות של מתנועת המרי העברי בה בלילה שבים ה-16 וה-17 ביוני 1946, פוצצו תשעה גשרים שחיברו עד אותו הערב את ארץ ישראל עם שכנותיה. גשר זה- גשר אל חמה- עבר מעל נהר הירמוך וחיבר את ארץ ישראל עם שכנתה ירדן. מאז אותו הערב הגשר עומד בהריסותיו.
חמת גדר – תנינים, מרחצאות ובית כנסת עתיק
השם חמת גדר מתאר מחד את המעיינות החמים – 'חמת', ומאידך את שם היישוב ההלניסטי הקדום הסמוך אליהם – גדר – הנמצא כיום בגבולות ממלכת ירדן.
בחמת גדר שילוב נפלא של עתיקות ומכלול מרחצאות מודרניים. תוכלו מצד אחד ליהנות משרידים ארכיאולוגיים מרשימים ביותר ומצד שני להתפנק במימיהם החמימים של מעיינות המרפא.
בגובה של כמאה וחמישים מטרים מתחת לפני הים נובעים ארבעה מעיינות המגיעים גם עד לטמפרטורה של 52 מעלות צלסיוס בכל ימות השנה. אלו למעשה מים תרמו-מינרליים המגיעים מבטן האדמה והם עשירים במינרלים שונים כמו אשלגן, נתרן, מגנזיום, סידן, גופרית ועוד. הרומאים, שעודדו והצטיינו בכל נושא תענוגות הגוף, הכירו בסגולותיהם הרפואיות של המעיינות החמים. במאה השנייה לספירה, הם בנו סביב המעיינות תיאטרון רחב ידיים עם כ-2,000 מקומות ישיבה, בית מרחץ ומזרקות, אולמות וקשתות מפוארים, פסיפסים ועוד. חמת גדר, אם כן, הייתה מרכז חשוב וגדול לאורך התקופה הרומית והביזאנטית. נראה כי מעיינות חמים היוו מאז ומתמיד מוקד משיכה וכך גם כאן. חמת גדר על שלל מרחצאותיה ומבניה חרבה בשנת 749 לספירה בעקבות רעש אדמה גדול שפקד את האזור כולו (גם העיר הקדומה בית שאן חרבה ברעש אדמה זה).
באתר תוכלו לראות גם חוות תנינים ובה סוגים שונים של תנינים מפלורידה, דרום אמריקה ואפריקה. ישנה גם פינת חי נחמדה ובה בעלי חיים שונים.
לאחר הרחצה הנעימה בבריכות, במידה וזמנכם מאפשר זאת, תוכלו להגיע למצפה לשלום בכפר חרוב. זוהי תצפית מרהיבה הצופה אל אזור הכנרת והרי הגליל.
גן לאומי גן השלושה – אפשרות שנייה
למרגלות הגלבוע נמצא גן השלושה, מקום המתואר בעיני רבים כגן עדן קטן. ליבו של גן השלושה, גן לאומי ופארק מים, הוא נחל עמל ומעיין עמל הידוע בכינויו 'סחנה', שפירושו בערבית חם, וזאת בשל טמפרטורת מימיו החמימה לאורך כל ימות השנה – 28 מעלות צלסיוס. השם העברי לעומת זאת, מנציח שלושה מבני העמק שנפלו באזור בשנת 1938 – אהרן אטקין, ד"ר דוד מוסינזון וחיים שטורמן. במקום בריכה טבעית גדולה ומערכת של מפלים ובריכות קטנות. סביב לבריכות צמחיית מים טיפוסית כגון: פטל קדוש, קנה מצוי וטיון דביק, ושטחי דשא עם שולחנות פיקניק.
בגן השלושה תוכלו למצוא גם שחזור בגודל טבעי של ראשון יישובי חומה ומגדל – תל עמל, שלימים ייקרא ניר דוד. במקום תוכלו לראות שחזור בגודל מלא של צריפי המגורים, חדר האוכל, המכבסה וכמובן המגדל שעלו על הקרקע בדצמבר 1936. "חומה ומגדל" היה מבצע התיישבותי מכריע בו הוקמו מעל חמישים יישובים בפרק זמן קצר של כשלוש שנים. המבצע החל לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול באפריל 1936. עם תחילת המאורעות בהן יישובים ונקודות יישוב יהודיות הותקפו, הוחלט לעבות את ההתיישבות היהודית במהירות האפשרית. התפיסה הייתה כי התיישבות מהירה וקבועה (תוך יום אחד או לילה אחד) תשנה את המציאות בשטח. כל נקודת יישוב כזאת כללה מספר מבנים וכמובן מגדל תצפית וחומה שהקיפה את הכול- ומכאן שמו של מבצע "חומה ומגדל". על מנת לצמצמם עד כמה שניתן את זמן ההקמה- הוכנו המבנים מבעוד מועד והוסעו למקום המיועד. תל עמל היה הראשון מבין יישובי חומה ומגדל אשר ניתן למצוא פזורים לכל אורך הארץ, מנגבה בדרום ועד חניתה ודן בצפון. תפרוסת נרחבת זו הייתה בעלת השפעה מכרעת עם תחילת סימון גבולות המדינה היהודית.
מחפשים טיול אחר או אתר?
מפת גוגל, ניתן לדלג על הרכיב
דלג על המפה